פילוגנזה, טקסונומיה וסיסטמטיקה של איצטלנים

 
אצטלנים (Phylum: Chordata; Class: Ascidiacea) מהווים את המחלקה הגדולה ביותר בתת מערכה Tunicata (או Urochordata). מחלקת האיצטלנים מונה כ- 3000 מינים, יחידנים או מושבתיים המצויים בכל בתי הגידול הימיים. מעט מאד ידוע על קבוצה זו באגן המזרחי של הים התיכון ובמפרץ אילת. אוסף האצטלניים שהקמתי באוניברסיטת תל-אביב הינו ייחודי מאחר והוא מאפשר זיהוי מורפולוגי קלאסי של הדגימות המקובעות בפורמלין, במקביל לעבודה מולקולרית עם הדגימות המשומרות באלכוהול.
 
שיתוף פעולה עם פרויקט ה-Barcoding of Life project איפשר ריצוף של מקטע ה-COI מכל הדגימות באוסף.
 
במסגרת עבודת הבתר-דוקטורט שלי באוניברסיטת וושינגטון המשכתי לשלב בין שיטות מעבדה מולקולריות לשיטות מורפולוגיות קלאסיות בנושא זיהוי איצטלנים והבנת היחסים הפילוגנטים של המינים בקבוצה זו. גישה זו איפשרה אבחנה בין מינים שונים במשפחת ה- Molgulidae, ואיתור נתיב חדש לחדירת מינים מהגרים לחוף הצפון-מערבי של ארצות הברית דרך הקוטב הצפוני. בנוסף נמצא מין חדש של איצטלן משונית האלמוגים באילת.
 
כעורכת משנה של מחלקת האיצטלנים במאגר הנתונים של ה- World Register of Marine Species , ייסדתי שני מאגרי מידע העוסקים במחלקת האיצטלנים ובמערכת החצאי-מיתרניםhttp://www.marinespecies.org/ascidiacea ,http://www.marinespecies.org/hemichordata 
ובהם מידע טקסונומי-סיסטמתי אודות כל מין, יחד עם הקישור המתאים למידע מולקולרי ולספרות בנושא. נערך מחקר מסכם אודות מגוון המינים ומחקר נוסף על בתפוצה הגאוגרפית העולמית של איצטלנים. מאמר שפורסם בPLoS One מתמקד ביכולתם לחדור לאזורים חדשים באמצעות תעבורה ימית. חלק נכבד מעבודת הבתר-דוקטורט שלי עוסק בפתרון שאלות אבולוציוניות בהתפתחות שניוני-פה (deutrostome ), ואיצטלנים בפרט, באמצעות גנים היכולים לשמש כ'שעונים מולקולרים'. עבודה זו עדיין נמצאת בשלב העיבוד וניתוח הנתונים.

תוכנית המענקים