תקצירי הרצאות קודמות

נטע דורצ'ין 18.1.2012 Species Concepts

אברי רבייה, במערכות רבות של בעלי חיים, הם תכונות טקסונומיות טובות ושימושיות להבחנה בין מינים קרובים. בעכבישים, כמו גם בסדרות נוספות של בעלי חיים, אברי הרבייה הזכריים התפתחו והתפצלו במהלך האבולוציה במהירות רבה והם מורכבים מאוד וספציפיים למין הביולוגי. תופעה זו, כאמור, היא תופעה נרחבת בעולם החי ומעלה מספר שאלות מעניינות: 1) מדוע בכל מין חדש אברי הרבייה הם בעלי צורה חדשה?; 2) מדוע אברי הרבייה, ובעיקר אבריי הרבייה הזכריים, כל- כך מורכבים?; ו- 3) מדוע דפוס זה, במינים קרובים, בולט יותר באברי רבייה מאשר בתכונות סומטיות? בהרצאה זו אסקור מספר תיאוריות העוסקות באבולוציה של אברי רבייה, ומנסות להסביר תופעה מרתקת זו.

רוב הרמות ההיררכיות בסיסטמטיקה הלינאית המקובלת הן שרירותיות למדי. עם זאת, נראה שרמת המערכה (phylum) מייצגת יחידה בעלת משמעות ביולוגית אמיתית - דגם הגוף הבסיסי שמור בכל חברי המערכה, והמערכות נבדלות זו מזו באופן מהותי. בחינה מעמיקה יותר של המושג ושל הגבולות של חלק מן המערכות מעלה שגם כאן הדברים אינם כה פשוטים וחד-משמעיים (כפי שכבר ראינו במושג המין). בהרצאה אציג דרכים שונות להגדרת מערכות (פילוגנטית, פליאונטולוגית, עוברית, גנטית), ואראה את היתרונות והמגבלות של כל צורת הגדרה.

DNA Barcoding הוא פרויקט שאפתני שהושק ב-2003 במטרה ליצור ספריית רצפיי DNA המבוססת על גן בודד – הגן המיטוכונדריאלי COI, שתייצג את כל מיני האורגניזמים הרב תאיים על פני כדור הארץ. הפרויקט צבר פופולריות רבה ומאות מעבדות ברחבי העולם משתתפות בו כיום. עם זאת, חוקרים רבים משתמשים במונח DNA barcoding שלא במשמעותו המקורית, כאשר הם מתכוונים למעשה לפרקטיקה הנקראת כיום טקסונומיה אינטגרטיבית. במצגת הנוכחית אנסה להסביר את ההבדל בין שתי הפרקטיקות, מטרותיהן ומשמעויותיהן המדעיות, וכן את ההבדל בינן לבין הגישה הקרויה DNA taxonomy.

מין (species) הוא מונח מפתח בתורת שמירת הטבע; הרכב ועושר המינים, מינים בסכנת הכחדה, מינים פולשים, מיני מפתח, מינים אינדיקטורים ועוד... הם הבסיס לכל עשייה שמטרתה שימור, הגנה ושיקום של מערכות אקולוגיות. לגישות טקסונומיות שונות להגדרת המונח מין, המשתנות לעיתים בין אסקולות חוקרים של קבוצות שונות, ישנה השפעה רחבה על החלטות שימור וממשק. בהרצאה אציג היבטים שונים בקשר ההדוק והמורכב שבין טקסונומיה לשמירת טבע. בנוסף, אתמקד בקבוצה הגדולה ביותר בעולם החי, החרקים, ובפוטנציאל העצום שלהם לשמש כביואינדיקטורים מצוינים לשינויים בתנאי הסביבה. אמנם, מיעוט בידע טקסונומי וביולוגי ומיעוט בטקסונומים מגביל את יכולת השימוש בקבוצה זו בארץ, אך בעבודה באתר ספציפי ניתן בקלות יחסית לזהות את האינדיקטורים המתאימים למטרות מוגדרות ולהקים מערך ניטור ממוקד ויעיל.

Ascidians (Phylum: Chordata, Class: Ascidiacea), or sea squirts, are the largest and most diverse class of the sub-phylum Tunicata (also known as Urochordata). They comprise approximately 3000 described species found in all marine habitats from shallow water to the deep sea. There are no freshwater species, and most cannot tolerate salinities below about 20‰. Recent phylogenomic studies suggest that they are actually the sister group to the vertebrates. Ascidian systematics is the domain of specialists, but a keen observer can differentiate the orders and most families, and recognize the well-described common species. Since ascidian taxonomy is based on the structure of the branchial sac, and the position of the gonads and gut loop, it is very difficult to identify ascidians without dissecting them. Therefore, you "cannot judge an ascidian by its cover”. Underwater photographs can provide much information and assist in distinguishing one species from another only if the fauna of the given region has already been studied. In the current presentation I will provide an overview of the current trends in ascidian research, and will emphasize the importance of accurate identification to species level by professional taxonomists.