תקצירי הרצאות קודמות

נטע דורצ'ין 18.1.2012 Species Concepts

אפרת גביש-רגב 5.3.2012 Animal genitalia in taxonomy and different theories

אברי רבייה, במערכות רבות של בעלי חיים, הם תכונות טקסונומיות טובות ושימושיות להבחנה בין מינים קרובים. בעכבישים, כמו גם בסדרות נוספות של בעלי חיים, אברי הרבייה הזכריים התפתחו והתפצלו במהלך האבולוציה במהירות רבה והם מורכבים מאוד וספציפיים למין הביולוגי. תופעה זו, כאמור, היא תופעה נרחבת בעולם החי ומעלה מספר שאלות מעניינות: 1) מדוע בכל מין חדש אברי הרבייה הם בעלי צורה חדשה?; 2) מדוע אברי הרבייה, ובעיקר אבריי הרבייה הזכריים, כל- כך מורכבים?; ו- 3) מדוע דפוס זה, במינים קרובים, בולט יותר באברי רבייה מאשר בתכונות סומטיות? בהרצאה זו אסקור מספר תיאוריות העוסקות באבולוציה של אברי רבייה, ומנסות להסביר תופעה מרתקת זו.

אריאל צ'יפמן 16.4.2012 מה זו מערכה (phylum)?

רוב הרמות ההיררכיות בסיסטמטיקה הלינאית המקובלת הן שרירותיות למדי. עם זאת, נראה שרמת המערכה (phylum) מייצגת יחידה בעלת משמעות ביולוגית אמיתית - דגם הגוף הבסיסי שמור בכל חברי המערכה, והמערכות נבדלות זו מזו באופן מהותי. בחינה מעמיקה יותר של המושג ושל הגבולות של חלק מן המערכות מעלה שגם כאן הדברים אינם כה פשוטים וחד-משמעיים (כפי שכבר ראינו במושג המין). בהרצאה אציג דרכים שונות להגדרת מערכות (פילוגנטית, פליאונטולוגית, עוברית, גנטית), ואראה את היתרונות והמגבלות של כל צורת הגדרה.

נטע דורצ'ין 21.5.2012 DNA barcoding and integrative taxonomy

DNA Barcoding הוא פרויקט שאפתני שהושק ב-2003 במטרה ליצור ספריית רצפיי DNA המבוססת על גן בודד – הגן המיטוכונדריאלי COI, שתייצג את כל מיני האורגניזמים הרב תאיים על פני כדור הארץ. הפרויקט צבר פופולריות רבה ומאות מעבדות ברחבי העולם משתתפות בו כיום. עם זאת, חוקרים רבים משתמשים במונח DNA barcoding שלא במשמעותו המקורית, כאשר הם מתכוונים למעשה לפרקטיקה הנקראת כיום טקסונומיה אינטגרטיבית. במצגת הנוכחית אנסה להסביר את ההבדל בין שתי הפרקטיקות, מטרותיהן ומשמעויותיהן המדעיות, וכן את ההבדל בינן לבין הגישה הקרויה DNA taxonomy.

לאוניד פרידמן 11.6.2012
רביזיה טקסונומית-מהי,מדוע היא נחוצה,וכיצד עושים רביזיה טובה רביזיה הינה כלי חשוב במחקר טקסונומי. זוהי הדרך להתמודד עם התווספות מתמדת של מידע מורפולוגי, אקולוגי, גנטי, זואוגאוגרפי, התנהגותי וכו', לגבי קבוצת האורגניזמים הנחקרים, ועריכה מחדש של הידע שלנו על הקבוצה לאור הגילויים החדשים. רביזיה טקסונומית יכולה לעסוק בטקסונים גדולים (סדרות, מערכות, מחלקות) או קטנים (סוגים, קבוצות מינים). עריכת רביזיה טקסונומית דורשת הכנה רבה, צבירת ידע על המחקר הקודם שנעשה על הקבוצה הנחקרת, בדיקת מספר מרבי של פרטים, צבירת כל הספרות המדעית הרלבנטית, ורכישת מיומנות והבנה של החומר. במפגש נדון בהיבטים מהותיים ופרקטיים של עבודה מסוג זה.
 
איתי רנן 12.11.2012 מזבוב ועד פיל - טקסונומיה כבסיס לשמירת טבע

מין (species) הוא מונח מפתח בתורת שמירת הטבע; הרכב ועושר המינים, מינים בסכנת הכחדה, מינים פולשים, מיני מפתח, מינים אינדיקטורים ועוד... הם הבסיס לכל עשייה שמטרתה שימור, הגנה ושיקום של מערכות אקולוגיות. לגישות טקסונומיות שונות להגדרת המונח מין, המשתנות לעיתים בין אסקולות חוקרים של קבוצות שונות, ישנה השפעה רחבה על החלטות שימור וממשק. בהרצאה אציג היבטים שונים בקשר ההדוק והמורכב שבין טקסונומיה לשמירת טבע. בנוסף, אתמקד בקבוצה הגדולה ביותר בעולם החי, החרקים, ובפוטנציאל העצום שלהם לשמש כביואינדיקטורים מצוינים לשינויים בתנאי הסביבה. אמנם, מיעוט בידע טקסונומי וביולוגי ומיעוט בטקסונומים מגביל את יכולת השימוש בקבוצה זו בארץ, אך בעבודה באתר ספציפי ניתן בקלות יחסית לזהות את האינדיקטורים המתאימים למטרות מוגדרות ולהקים מערך ניטור ממוקד ויעיל.

יובל ספיר 10.12.2012 כמה מינים של אירוסים יש בישראל, אם בכלל?
הגישה המסורתית לשמירת מגוון המינים מניחה כי מין הוא יחידה ברורה ויש צורך לשמר מספר רב ככל האפשר של יחידות כאלו בבית גידולן. עם זאת, במהלך שישים שנות מחקר אבולוציוני השתרר ויכוח נוקב מהו המין ואיך מגדירים אותו. בתחום הבוטניקה ויכוח זה שכך בשנים האחרונות ובמקום לדון מהו מין, הדיונים עברו לעסוק בתהליכי האבולוציה עצמם, תוך אימוץ של הגדרת מין פרוגרסיבית. בהרצאה אסקור את הגישות השונות להגדרת מינים, בעיקר בבוטניקה, ואבדוק את מעמדם הטקסונומי של מיני אירוסי ההיכל על פי הגדרות המינים השונות ועל פי תהליכי האבולוציה ויצירת המינים. להגדרות אלו יש השלכות למדיניות שמירת טבע, וכן להבנת תהליכי יצירת המינים (אם אכן אלו מתרחשים) בקבוצת אירוסי ההיכל.
קריאה מקדימה מומלצת:
Sapir Y. & Shmida A. (2002). Species concepts and ecogeographical divergence of Oncocyclus irises. Israel Journal of Plant Sciences, 50, S119-S127.
 
נועה שנקר 7.1.2013 Please do not judge an ascidian by its cover

Ascidians (Phylum: Chordata, Class: Ascidiacea), or sea squirts, are the largest and most diverse class of the sub-phylum Tunicata (also known as Urochordata). They comprise approximately 3000 described species found in all marine habitats from shallow water to the deep sea. There are no freshwater species, and most cannot tolerate salinities below about 20‰. Recent phylogenomic studies suggest that they are actually the sister group to the vertebrates. Ascidian systematics is the domain of specialists, but a keen observer can differentiate the orders and most families, and recognize the well-described common species. Since ascidian taxonomy is based on the structure of the branchial sac, and the position of the gonads and gut loop, it is very difficult to identify ascidians without dissecting them. Therefore, you "cannot judge an ascidian by its cover”. Underwater photographs can provide much information and assist in distinguishing one species from another only if the fauna of the given region has already been studied. In the current presentation I will provide an overview of the current trends in ascidian research, and will emphasize the importance of accurate identification to species level by professional taxonomists.

תוכנית המענקים